[:en]We are electric people who must interact in order to survive.

Thousands of years ago we are told in the Talmud Brachot 5b, famous man named Rav Yochanan visited a sick man named Rav Chia Bar Abba and asked him, “Do you want this illness or the heavenly points from dealing with this illness?” The man answered, “No!” So Rav Yochanan asked the man to give him his hand, and upon receiving it, Rav Yochanan healed him.

Now Rav Yochanan was no ordinary man. On the same page we read that a poor man couldn’t afford candles and upon visiting him Rav Yochanan pulled back the sleeve of his tunic, exposing skin, and illuminating the room sufficiently to work. When Rav Yochanan himself became ill a student of his, Rav Chanina, asked the Rav the same question of if he wanted his illness or the points for it and Rav Yochanan answered no, so Rav Chanina took Rav Yochanan’s hand and healed him. The Talmud asks the obvious question. If Rav Yochanan was so great in his healing abilities and so radiant in his holiness, why couldn’t he heal himself?The answer in Aramaic is “Ain chavush matir atzmo may bait haasurim.” Which translates to: A captive cannot release himself from prison.

We all need someone else to help us be healthy. We are not meant to live alone. That is why we are made responsible for each other. We are created to interact. When sick a healer seeks out his colleague. “Physician heal thyself” doesn’t work in the real world.[:he]

בני אדם הם חשמלותיים במובן שמתפעלת בתוכם צורך להיות מעורבים טבעי בין אדם לחברו או חברתה על מנת לשרוד.

לפני אלפי שנים הובא סיפור מעשי בתלמוד מסכת ברכות דף ה’ עמוד ב’ ובו מסופר באיש מיודע ששמו רבי יוחנן. והוא הלך לבקר חולה ששמו היה רבי חיא בר אבא ושאל אותו אז : “התרצה את מחלה זו וכל הזכויות בשמיים שתצבור עקב היותך מתמודד עם מחלה שזו?”, האיש ענה “לא!” אז רבי יוחנן משיט לו את היד ובמגע ביד שהושט לו נהפך רבי חיא בר אבא מורפא ממחלתו.

עוד סיפור מעשי, שמערב את רבי יוחנן, מראה שהוא היה איש בעל כוח קדוש במיוחד. הוא הגיע לבית של איש עני שהיה צריך אור לעבוד מביתו אבל לא היו לו ממונות לקנות נרות והרים רבי יוחנן השרבול של חולצתו וקרן מהזרוע אור לכל הדירה ויכל לעבוד. אם כך אספר לכם עוד מעשה מערב אותו שמשלושת האירועים אנחנו יכולים ללמוד לקח חשוב. מעשה שכאשר רבי יוחנן נחלה שואל תלמיד שלו אותו אותה שאלה שנשאל למעלה: האם רצה את המחלה והזכויות הקשורות להחזיק מחלה וענה רבי יוחנן “לא!”.  אז, רב חנינה תלמידו לקח ידו והוא אוחז ביד של רבי יוחנן ומתרפא רבי יוחנן במגע בו. התלמוד מציג שאלה: עם זאת שלרבי יוחנן היה כח לרפאות במגע שלו והיה מאיר מתוך הקדושה שלו, איך לא הצליח רבי יוחנן לרפאות את עצמו?                                       

והתשובה המובא בשפת הארמית בתלמוד: אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. כוונה: אין בן אדם האסיר במצב מחלה יוצא ממחלתו, שמתכפר בו נפשו, עם הכח שלו נטו.

כולנו צריכים אחד את השני להחלץ ולהתרפאות.  לא עלינו לגור לבד בזה העולם של התערבות. זו הסיבה שנהיינו אחראים לשלום זולתינו.  נבראנו כדי לחזק קשר של האחד בשני. כאשר מגיע מחלה לרופא הוא מחפש את עזרת עמיתו. במעשה, ההגד “רפא את עצמיך בעצמך” אינו מתקן חולי.  תעשו את המאמץ וגלו דרך לריפוי בעיה עד לשורש.

[:]